נפגעתם בתאונת עבודה? אלה זכויותיכם

תאונת עבודה היא תאונה שנגרמת לא רק במקום העבודה, אלא גם בדרך אליה או ממנה, ואפילו אם האדם נפגע בזמן שהוא הוריד את ילדו בגן כשהוא בדרכו לעבודה.

ואדם שנפגע בתאונת עבודה זכאי לכמה וכמה דברים. למרות השכיחות הגבוהה של תאונות עבודה, רבים לא מודעים לזכויותיהם או תוהים מה עליהם לעשות כדי להגיע למצב של מימוש הזכויות הרפואיות שלהם.

כאן במדריך למימוש זכויות רפואיות תוכלו לקבל פרטים שעשויים לפקוח את עיניכם ולשפר את מצבכם הכלכלי. עם זאת, לעתים אנשים מגלים שיש פער בין מה שמגיע להם על פי חוק לבין מה שהמדינה או חברות הביטוח נותנות להם בפועל, ובמקרה כזה שווה לקבל עזרה מאיש מקצוע שרכש ניסיון בתחום ויכול להביא למיצוי הזכויות הרפואיות במקרה של תאונת עבודה.

תאונת עבודה – לא רק בעבודה

ראשית, חשוב לדעת שאמנם אנו משתמשים במונח "תאונת עבודה", אך מדובר במונח רחב שכולל בתוכו גם תאונות שהתרחשו בדרך לעבודה או ממנה. לכן, גם אם מעדתם ושברתם את הרגל בדרך לעבודה, עדיין תוכלו לקבל את הזכויות שניתנות לנפגעי עבודה.

עוד חשוב לדעת: מי שחלה בקורונה כתוצאה מחשיפה לחולה במקום העבודה – יוכר כנפגע בעבודה (מי ששהה בידוד – לא יוכר).

ועוד נקודה חשובה: גם תקיפה, תוך כדי ועקב העבודה, כולל תקיפה מינית, נחשבת לפגיעה בעבודה, אם היא גורמת לנזק גופני או נפשי ומצריכה טיפול רפואי.

 

חסר מאפיין alt לתמונה הזו; שם הקובץ הוא BANNER-3.png

 

זכויות רפואיות במקרה של תאונת עבודה

קצבת דמי פגיעה מביטוח לאומי

במידה שנפגעתם בתאונת עבודה, אתם זכאים לקבל ימי מחלה מהביטוח הלאומי (כלומר, המעסיק לא רשאי לנכות מימי המחלה הצבורים, למעט היומיים הראשונים). מדובר בקצבת דמי פגיעה בגין אובדן הכנסה. קצבה זו משולמת למשך כשלושה חודשים (13 שבועות שהם 91 ימים).

הסכום שמשולם מחושב בהתאם להכנסה, ולמרבה הצער המדינה החליטה שהוא לא מגלם את כל ההכנסה שלו אלא רק 75% ממנה. מהסכום הזה יורד גם מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות.

כאשר מדובר בשכיר דווקא בשלושת החודשים שקדמו לפגיעה לא קיבל שכר מלא מסיבות מוצדקות _מלה, חופשה וכו'), נבחנת אפשרות לחשב את דמי הפגיעה כאילו קיבל שכר מלא. כמובן, לשם כך עליו להגיש למוסד לביטוח לאומי אישורים.

אגב, נכון לשנת 2021, יש סכום מירבי שניתן לקבל כדמי פגיעה, והם עומדים על 1,114.38 ש"ח.

חוק 12 הימים

החוק המעוות במדינת ישראל מייצר מצב שאדם שנפגע בתאונת עבודה אך נעדר פחות מ-12 – יוצא נפסד, במיוחד אם הוא עצמאי.

לשכירים שנעדרו 12 יום ומעלה ישולמו דמי פגיעה על-ידי המוסד לביטוח לאומי החל מהיום שלמחרת יום הפגיעה. המעסיק ישלם להם רק עבור יום הפגיעה. יום ההיעדרות הראשון ויום ההיעדרות השני שלאחר יום התאונה יחשבו ימי מחלה, וינוכו ממכסת ימי המחלה הצבורים של העובד. על פי החוק, על יום המחלה הראשון העובד אינו זכאי לשכר, ועבור יום המחלה השני הוא זכאי לתשלום מהמעסיק בגובה 50% מהשכר היומי.

רק אם הם נעדרו 12 יום ומעלה, הם יקבלו את דמי הפגיעה במלואם מהביטוח הלאומי (לא כולל תשלום על יום הפגיעה, שעליו משלם המעסיק).

לשכירים שנעדרו 12 יום ומעלה ישולמו דמי פגיעה על-ידי המוסד לביטוח לאומי החל מהיום שלמחרת יום הפגיעה. המעסיק ישלם להם רק עבור יום הפגיעה.

עצמאים, כמו תמיד במדינת ישראל, מקופחים אפילו יותר. הביטוח הלאומי לא משלם להם כלל על 12 הימים הראשונים שבהם הם נעדרו מהעבודה.

גמלת נכות מעבודה

גמלה זו ניתנת למי שנותר נכה כתוצאה מתאונת עבודה, והיא משולמת בנוסף לדמי הפגיעה. מדובר במענק חד פעמי או בקצבה חודשית (בהתאם לחומרת הפגיעה).

כדי לקבל את הגמלה יש להגיש תביעה לביטוח לאומי.

אחוזי הנכות נקבעים על-ידי ועדה רפואית של הביטוח הלאומי (לאחר תקופת שיקום מסוימת). במידה שאחוזי הנכות שהוועדה קובעת הם אחוזים נמוכים (9%-19%), הנפגע מקבל מענק חד פעמי. במידה שאחוזי הנכות שקבעה הוועדה הרפואית גבוהים יותר מ-20%, הנפגע יקבל קצבה חודשית. גובה הקצבה או המענק מחושבים לפי ממוצע השכר שהנפגע הרוויח בשלושת החודשים לפני הפגיעה.

כאשר הנכות גבוהה מאוד, המוסד לביטוח לאומי עשוי למצוא את הנפגע זכאי לקצבה מיוחדת להחזקה אישית וכן למענק מיוחד לכיסוי סידורים חד פעמיים עקב הנכות. מדובר במקרים אלה:

  • לנפגע נקבעו 75% נכות ומעלה – לצמיתות.
  • לנפגע נקבעו 65%-74% נכות לצמיתות, ויש לו קשיי הליכה (נדרש אישור של רופא ביטוח לאומי).

אם הכול כל כך ברור, מה הבעיה?

למרבה הצער, מימוש זכויות רפואיות הפך לתהליך מייגע, ממושך ומתסכל – ולא פעם אדם שנמצא במצבו השברירי ביותר מגלה שהוא נאלץ להילחם על זכויותיו. לעתים הוא נתקל בסירוב ולעתים נקבעים לו אחוזי נכות נמוכים מדי.

הדבר הנכון הוא לא לוותר, אלא לקבל סיוע ממומחים למימוש זכויות רפואיות. אמנם, יש מי שנרתע וחושש לשלם לאדם אחר כדי לממש זכויות שמגיעות לו על פי החוק, אך כאן חשוב לדעת שנושא התשלום מוסדר ומעוגן בחקיקה וקיימת שקיפות מירבית שמאפשרת לנפגע לקבל שקט נפשי ולקבל תמונת מצב לגבי העלות והתועלת בתהליך. את כל הפרטים אפשר לקרוא באתר זה במאמר מהו שכר הטרחה לחברת מימוש זכויות רפואיות או עורך דין?.

התהליך הכרוך בתביעת תאונת עבודה הוא תהליך ארוך שדורש מאמץ ובקיאות, במיוחד לאור העובדה שהמוסד לביטוח לאומי לא מקל על התובעים ולעתים סבור שהם משקרים, מפריזים או מגזימים. אולם, צריך לזכור שאלה זכויות שמגיעות לנו – ואין סיבה לוותר עליהן.

 

צריכים עזרה בנושא תאונת עבודה? צרו קשר

אודות המחבר
משרד עו"ד כפיר דיין דובב
משרד עו"ד כפיר דיין דובב

עו”ד כפיר דיין דובב עוסק כעו”ד תביעות אובדן כושר עבודה, עו”ד רשלנות רפואית, תביעות סיעוד, דיני עבודה וביטוח פנסיוני. מייסד המשרד עו”ד דיין דובב שימש משך שנים רבות כמנהל בכיר באחד ממנהלי ההסדרים הפנסיוניים הגדולים במשק וכן בסוכנויות ביטוח פרטיות, ומכיר את התחום לפרטי פרטיו גם בצדו המשפטי וגם בצדו המעשי.

עו”ד דיין דובב ליווה מאות רבות של הליכים בתחומי תביעות ביטוח, רשלנות רפואית ודיני עבודה. עו”ד דיין דובב מרצה במכללת פרקטיכל המקיימת קורסים מקצועיים לעורכי דין פעילים.

רוצה לחזור לחלק מסוים בעמוד?
מידע נוסף סביב הנושא
עו''ד כפיר דיין דובב
עו”ד זכויות רפואיות כפיר דיין דובב

משרד עו"ד כפיר דיין דובב שם לו למטרה להילחם את מלחמתכם. אנו נרתום את הניסיון והידע המקצועי שלנו על מנת לוודא כי זכויותיכם נשמרות, נסייע לכם לקבל את הכספים המגיעים לכם, ונפעל בנחישות חסרת פשרות לקבלת הפיצוי המרבי עבורכם.

צריכים סיוע וליווי משפטי?