כשמדברים על תשישות נפש, אין הכוונה למצב אחד ויחיד. מדובר במושג שמתאר כמה וכמה בעיות בתפקודי המוח, אשר מתבטאות למשל מבעיות זיכרון, אובדן תחושת זמן, חוסר התמצאות במרחב, שיפוט לקוי של סיטואציות חברתיות ועוד.
תשושי נפש סובלים מהפרעות שונות, ביניהן בלבול, שכחה של שמות ופרצופים הפרעות שינה, קושי בתפקוד יומיומי (כמו רחצה ואפילו אכילה), דיכאון וחוסר שקט. אנשים תשושי נפש נמצאים בסכנה אמיתית ומוחשית לחייהם, משום שהם עלולים לצאת מביתם מבלי לדעת לאן, ללכת לאיבוד ואפילו לא לדעת לענות על שאלות כמו מה שמם הפרטי.
תשישות נפש – איך זה קורה?
יש כמה מחלות שמביאות אדם למצב של תשישות נפש, ביניהן אלצהיימר ודמנציה. יש אנשים שההידרדרות אצלם מהירה, ויש כאלה שההידרדרות אצלם איטית ולוקח זמן עד שהם ובני משפחתם מבחינים כי הם הולכים ומשתנים.
כדי לאבחן תשישות נפש, הנבדק יצטרך להשיב בשלב ראשון על שאלון ראשונים שכולל 10 שאלות (מיהו ראש הממשלה? איפה אנחנו? איזו שנה? ועוד). באמצעות שאלון זה ניתן לחלק את רמת החומרה של מצבו, החל ממצב מצוין שאין בלבול כלל ועד מצב של בלבול חמור. במידה שיש בלבול כלשהו, הנבדק יצטרך להשיב על שאלונים נוספים שבהם תיבדק תפיסת הזמן, תפיסת המקום, הזיכרון שלו, הריכוז שלו ועוד.
בהתאם לתוצאות האבחון, מתקבלות החלטות קריטיות עבור המטופל – ביניהן החלטה אם הוא יכול להישאר בבית או שעליו לעבור למוסד שבו יינתן לו טיפול מתאים, החלטה לגבי התרופות שהוא צריך לקבל ועוד.
חשוב להבין שאדם שסובל מתשישות נפש יכול להיות עצמאי מבחינה פיזית. הדגש הוא על הירידה הקוגניטיבית שלו, הכוללת בעיות זיכרון, חוסר התמצאות בזמן או במקום ועוד.
זכויות רפואיות לסובלים מתשישות נפש
לאור המצב מסכן החיים שבו נמצאים תשושי הנפש, מגיעות להם כמובן זכויות רפואיות מהמוסד לביטוח לאומי.
בין היתר, כאשר מדובר על מימוש זכויות רפואית לגבי תשושי נפש, מדובר בזכאות לשירותי סיעוד. שירותים אלה מיועדים לסייע לקשיש סיעודי בביצוע פעולות יומיומיות, להגיע למרכז יום, לקבל לחצן מצוקה, לרכוש מוצרי ספיגה ולקבל שירותי כביסה.
גמלת סיעוד / קצבת סיעוד לתשושי נפש
אדם הסובל מתשישות נפש (בדרך כלל מדובר בקשיש), זכאי לגמלת סיעוד מביטוח לאומי. הוא זכאי לטיפול בביתו הניתן ע"י מטפל סיעודי שיסייע לו בביצוע פעולות כמו הלבשה, אכילה, רחצה, טיפול בהפרשות, ליווי ביציאה החוצה ועוד. הוא יכול להעסיק את המטפל באופן עצמאי ולקבל החזר מהביטוח הלאומי, או לחילופין להעסיק את המטפל באמצעות חברת סיעוד שעובדת עם ביטוח לאומי.
>> מתלבטים לגבי מה שמגיע לכם? צרו קשר עם מומחה זכויות רפואיות >>
הזכאות לגמלת סיעוד נקבעת בהתאם לגובה ההכנסה של האדם הסיעודי ובהתאם למצבו המשפחתי. קיימת זכאות לגמלה מלאה אם למטופל יש הכנסה של עד 10,551 ₪.
אם שני בני הזוג סיעודיים, מחברים את ההכנסות של שניהם, מחלקים לשניים והסכום שמתקבל נחשב להכנסה של יחיד. כך למשל, אם ההכנסה של אחד מבני הזוג היא 12,000 ₪ ושל השני 5,000 ₪, ההכנסה המשותפת היא 17,000 ₪ והכנסת היחיד נחשבת ל-8,500 ₪.
למה חשוב להקפיד לקבל תעודת "זכאי לגמלת סיעוד"?
כאשר המוסד לביטוח לאומי מוצא את האדם זכאי לקבל סיעוד, הוא שולח תעודת "זכאי לגמלת סיעוד" עד כמה שזה נשמע הזוי, אפילו אם האדם נמצא זכאי לקצבת סיעוד ללא הגבלת זמן – היא מוגבלת ל-7 שנים. בכל אופן, חשוב לוודא שהתעודה התקבלה, משום שהיא מקנה כניסה חינם למלווה למקום ציבורי (אלא אם כן כניסת המלווה אינה מחייבת מתן שירות אישי עבורו או הקצאת מקום עבורו).
איך מקבלים מימון של משרד הבריאות למוסד סיעודי?
כדי שאדם הסובל מתשישות נפש יקבל ממשרד הבריאות השתתפות במימון מוסד סיעודי, הגריאטר המחוזי צריך להגדיר אותו כזה במסגרת ועדת סיווג מטעם משרד הבריאות. כאמור, המדינה לא מממנת את כל השהות – אלא רק משתתפת במימון ושאר העול הכלכלי נופל על בני המשפחה או על המטופל עצמו. בנוסף, אם המטופל זכאי לאשפוז סיעודי מכוח חוק אחר (למשל נפגעי תאונות דרכים, נפגעי פעולות איבה ועוד) – מתבטלת הזכאות שלו לסיוע משרד הבריאות.
אם יקיריכם נמצאים במצב של תשישות נפש, אל תהססו להשיג עבורם את כל הזכויות הרפואיות שמגיעות להם. קשה לכם? אתם מבולבלים? אתם מותשים? פנו לעזרת מומחה זכויות רפואיות שטיפל במקרים דומים!
